ישראל נתפסת על ידי רבים כ"מדינת כדורגל", אבל לכולם ברור מהו ענף הכדור המצליח ביותר, איזו נבחרת מוערכת יותר באירופה, מאיפה הגיעו יותר גביעים ומי באמת שם אותנו "על המפה". לאורך השנים הכדורסל הישראלי לא רק שלח אותנו לחגוג בכיכרות, אלא גם ייצר ספורטאים אהובים שכבשו את הלבבות וייחקקו לעד בספרי ההיסטוריה. לכבוד הפרויקט החגיגי של וואלה! בשיתוף הטוטו שמציין 75 שנה של אהבה לספורט הישראלי, הגיע הזמן לבחור: מי הספורטאים הכי אהובים בתולדות מדינת ישראל?
לבחירת 75 הספורטאים והספורטאיות האהובים בתולדות הספורט הישראלי לחצו כאן
הראשון ברשימה, כך נדמה, הוא מיקי ברקוביץ', הווינר האולטימטיבי. הוא זכה ב-16 אליפויות ו-13 גביעי מדינה, וכבש כמעט כל פסגה אפשרית. הוא זכה עם מכבי תל אביב באליפות אירופה הראשונה בתולדותיה ב-1977, כשמדינה שלמה עצרה את נשימתה, וזינקה לבריכה בכיכר. הוא הוסיף אליפות אירופה נוספת ב-1981 עם סל ניצחון. הוא היה המצטיין של אליפות אירופה לנבחרות ב-1979 כשהוביל את נבחרת ישראל לגמר היסטורי. הוא נכנס להיכל התהילה של פיב"א ב-2017. הוא הדליק משואה ביום העצמאות. הוא ישראל היפה, הוא מ.י.ק.י. כמה אנשים כבר יכולים להתגאות שבזכותם שדר נרגש צעק "גביע אירופה לתל אביב"?
אבל האם הוא האהוב מכולם? טל ברודי יכול היה לשחק ב-NBA אבל בחר להגשים את החלום הציוני ולעלות לישראל. אחר כך, במדי מכבי תל אביב, הוא השפיע בצורה דרמטית על הספורט, על הכדורסל ובכלל על המדינה באופן כללי, ועד היום המשפט המפורסם שלו "אנחנו על המפה" משמש כאבן דרך בתרבות הישראלית, צומת שאחריו הכל השתנה. הוא הוביל את מכבי ת"א לזכייה הראשונה בתולדותיה באליפות אירופה ב-1977, וכהוקרה זכה בפרס ישראל ב-1979, אבל הוא הרבה מעבר לזה: טל ברודי הוא אייקון.
אבל היו עוד כמה נסיכים ומלכים לכדורסל הישראלי, שריגשו את כולנו לאורך השנים. דורון ג'מצ'י, למשל, הוא מלך הסלים של כל הזמנים בליגת העל, מלך הסלים של נבחרת ישראל, השחקן עם הכי הרבה הופעות בנבחרת, ואחד הקלעים המצטיינים בתולדות אירופה. על פי כל ההערכות, קשה להאמין שהשיאים שלו בישראל יישברו אי פעם, כי ג'מצ'י הפגין איכות נדירה ויציבות על פני יותר מ-20 שנה, ויידרש פה לברון ג'יימס כדי לנפץ את השיא של עבדול ג'באר. יש שיאמרו שהאהוב מכולם היה בכלל עודד קטש, שאומנם רשם קריירה קצרה, קצרה מדי, אבל במהלכה כבש לנצח נצחים את לבם של אוהדי מכבי תל אביב, גם כשניצח אותם בגמר אליפות אירופה.
מי שהיה נערץ ואהוב לא פחות על ידי חובבי הכדורסל הוא מאיר טפירו, האיש שהחל את דרכו על המגרשים עם כיפה מתנופפת, והצליח להפוך לשחקן חכם, גאון על המגרש, שהופך לכוכב גם בלי נתונים פיזיים עילאיים. טפירו תמיד ידע לקרוא את המשחק, להתעלות ברגעי האמת, לספק סלי ניצחון וייזכר לנצח כרכז אלגנטי. לא במקרה ב-2010 הוא נבחר על ידי מנהלת הליגה לשחקן העשור.
חובבי הכדורסל לעולם לא יוכלו לשכוח את הכישרון של עדי גורדון, שקלע כמה סלים שנכנסו לפנתאון, גם בהפועל ירושלים וגם בנבחרת ישראל. אומנם בתקופתו היה קשה לשחקן מחוץ למכבי ת"א לזכות בתארים, אבל גורדון זכה בשני גביעי מדינה, כשאחד מהם היה עם סל ניצחון אדיר מעל טום צ'יימברס. ובכלל, כשהוא היה על המגרש הייתה תחושה של קסם, כאילו הכל יכול לקרות, בזכות היותו קלע תזזיתי, נוטף כריזמה. מעל לכל, הוא האיש שהכניס ללקסיקון את "יש בי אהבה והיא תנצח", ורק על זה מקומו בספרי ההיסטוריה מובטח.
בכל הרשימה המפוארת הזאת, ישנו אחד שבכל זאת עשוי לגבור על כולם: עומרי כספי, הישראלי הראשון ב-NBA. יש שיאמרו שהוא הכדורסלן הטוב ביותר שהיה כאן מאז ומעולם. הוא הישראלי הראשון שנבחר בסיבוב הראשון בדראפט ב-2009, ומאז השלים עשור בליגה הטובה בעולם, כולל כמה משחקים בלתי נשכחים, מול הכוכבים הגדולים בעולם. הוא הפגין יציבות אדירה, סיים שתי עונות עם ממוצע של למעלה מ-10 נקודות, ונתן לנו כמה לילות בלי שינה שהסתיימו בגאווה גדולה.
כעת השאלה היא האם דני אבדיה יצליח לשחזר את ההישג שלו. אבדיה גרם למדינה שלמה להתאהב בו כשסחף את נבחרת העתודה פעמיים ברציפות לזכייה באליפות אירופה. לאחר מכן נבחר בדראפט ה-NBA (הכי גבוה אי פעם), והחל בקריירה מבטיחה בארה"ב. ישראלים רבים מתעוררים בבוקר ומיד מתעניינים בגאווה על מעלליו של אבדיה, הכישרוני והאלגנטי, שעתידו עוד לפניו, אבל מקומו בלבנו כבר מובטח