אין הרבה ענפי ספורט בישראל שיכולים להתגאות בכל כך הרבה הצלחות כמו ענפי השיט והגלישה. קו החוף הארוך של ישראל, בשילוב של מזג אוויר נוח ואידיאלי שמאפשר באופן נדיר אימון במשך 12 חודשים בשנה, לצד מסורת שמתפתחת עם השנים, ענף שמתמקצע, השקעה כספית נכונה ואמון בדור העתיד - הביאו לכך שבעשורים האחרונים גולשים ושייטים הפכו לספורטאים מפורסמים ואהובים שהביאו הרבה כבוד לישראל.
חובבי הספורט המבוגרים שבינינו זוכרים היטב את תחושת ההחמצה המהולה בגאווה, כאשר מדינת ישראל החמיצה מדליה היסטורית באולימפיאדת סיאול ב-1988, מאחר שנציגינו סירבו להתחרות ביום כיפור, אבל מאז קיבלנו לא מעט רגעי אושר מהים. הגדול מכולם הוא כמובן גל פרידמן, הספורטאי היחיד בישראל שהצליח לזכות בשתי מדליות אולימפיות, והראשון אי פעם שמביא לישראל מדליית זהב (באתונה 2004, אחרי הארד באטלנטה 1996). הרגע שייחקק הוא הצביטה בלב של המנצח עם תחילתה של השמעת ההמנון "התקווה", כשחיוך נרגש התפשט על פניו, ומיד על פנינו.
ובכלל, גולשים ושייטים סיפקו לספורט הישראלי לא מעט טיפוסים מעניינים ומיוחדים. אנשי הים מספרים שהשהייה הארוכה לבד בין הגלים, הרחק מהיבשה, היא זאת שמייצרת ספורטאים מורכבים ומסקרנים. פרידמן, למשל, היה תמיד עוף מוזר, ולאורך הקריירה עורר מספר פרשיות, בין השאר כאשר פרש ועבר לאופני הרים, או כשהציע את מדליית הזהב ההיסטורית שלו למכירה. המאבק שלו מול עמית ענבר היה רק אחד מבין מאבקים לוהטים בין גולשים, שהתחרו על הכרטיס לאולימפיאדה, והמחיש את האש התחרותית שמניעה את המצטיינים.
לי קורזיץ זכורה גם היא כטיפוס חד פעמי. מי שהחלה את דרכה בכלל בג'ודו, הפכה לאחת הגולשות הגדולות בתולדות ישראל, שזכתה ארבע פעמים (!) במדליית זהב באליפות העולם. אומנם קורזיץ לא זכתה במדליה אולימפית, אבל חובבי הספורט בישראל התאהבו בה לאורך השנים, בין השאר בגלל אופייה הכובש, וגם בגלל נסיבות חייה. למשל, כשנפצעה בהוואי ואושפזה עם צלעות שבורות, כשנתקעה מתחת למפרש וחולצה מחוסרת הכרה, וכמובן כשחשפה לאחרונה על המחלות הקשות ממנה היא סובלת, כולל סרטן הדם, ועל ההתמודדות האמיצה שלה.
שחר צוברי נכנס גם הוא לספרי ההיסטוריה הישראלית, כאשר זכה במדליית ארד במשחקים האולימפיים בבייג'ינג, ובהמשך אף הוכתר פעמיים כאלוף אירופה. הספורטאי האילתי הצנום התגלה כלוחם קשוח, טקטיקן בחסד, ולצד המדליות ייזכר גם בגלל המאבקים הקשים, לפרקים מלוכלכים, על הכרטיס האולימפי. עם זאת, הוא לא התבייש להצהיר בעבר ש"יצר התחרותיות הזה הוא מה שהוביל אותי ללא מעט הצלחות". ככה מנצחים.
אם מדברים על מדליות על המים, אי אפשר שלא לגלוש לתחום אחר ולהזכיר את מיכאל קולגנוב, הקיאקיסט המצוין, עם הכתפיים העוצמתיות, שזכה במדליית ארד במשחקים האולימפיים בסידני (ממש ברגע האחרון), ואף זכה בשתי מדליות זהב באליפות העולם ובשתי מדליות זהב באליפויות אירופה. אומנם ענף מעט שונה, אבל חלק מהתרבות הישראלית, כאשר כיום המרינות בחופים גדושות בסירות, מפרשיות, קיאקים, סאפ וגלשני רוח, בתי ספר מיוחדים שמיועדים לילדים ולילדות, מבוגרים ומבוגרות, כולם חוגגים את האהבה לים, אחד הנכסים הכי חשובים במדינתנו הקטנה.